עבודה בחו''ל
טיולים בחו"ל
שותפים   
טיסות
ויזה לארה"ב
ביטוח לחו"ל
שימושון
לימודים
חוויות
עבודה באירופה
פורום
עבודה בקנדה
עבודה באנגליה
עבודה אוסטרליה
עבודה בארה"ב
עבודות בחו"ל
חו"ל - מביא לכם חוויות של מטיילים מכול העולם.
פתחנו ספרייה ענקית המחולקת לפי מדינות העולם, תוכלו למצוא חוויות גולשים מאוסטרליה , ארה"ב , הודו , דרום אמריקה ...
יש לכם סיפור מעניין? רוצים לשתף אותנו במקום שהייתם או חוויה שעברה עליכם? עזרו לנו והוסיפו את החוויה שלכם!
מידע חיוני
שגרירות ארה"ב  
מזג אויר  
בתי חב"ד  
קידומות  
בינלאומיות  
כתבו לנו  
גלריה  
סרטים  
ויזות לארה"ב  
חיפוש עבודה בארץ  
ניהול אתרים   
שעון עולמי  
שערי מט"ח  
להשיג ויזה לארה"ב  
דואר לחו"ל  
נחיתות והמראות  
נציגויות ישראל  
המלצות ליוצאים  
לחו"ל
  
עבודה בחו"ל  
 

תורכיה

בודרום

 
עליס אוקו שם השולח:
תורכיה אזור:
26/10/2006 תאריך:
     
 
 

בודרום  ((Budrum,  עיר עתיקה עם מבצר צלבני,  היא מרכז הנופש החשוב ביותר בחוף האגאי.  ההגעה אליה מכוון הים מרשימה ביותר,  כי העיר וסביבתה חבויים מן הים הפתוח ע"י שורת איים ומפרצים,  והמראה של העיר נגלה בהדרגה, בין צלליותיהם היפהפיות של יאכטות ענקיות וספינות שייט :  בתחילה מלונות הפאר והנופש שמחוץ לעיר,  אחר כך העיר על בתיה הלבנים,  הגולשים במדרונות אל הים  ולבסוף המבצר השומר על הכניסה לנמל.  נכנסים אל תוך המפרץ המערבי  -  מפרץ מעוגל בשלמות,  שסלע גדול סוגר אותו ומפריד בינו לבין המפרץ הפתוח שממזרח לו.   מפרץ זה הוא הנמל הגדול של בודרום,  והמבצר שעל הסלע הוא מבצר סט. פטר,  אתר התיירות הראשון במעלה של העיר.

ההיסטוריה של בודרום כעיר נמל חשובה הולכת הרחק לעבר,  אל ממלכת קאריה :  המלך מאוזולוס העביר את בירתו לכאן בעקבות הפלישה הפרסית במאה ה-4 לפנה"ס וקרא את שמה  הליקרנאסוס  (Halicarnassus).  כשמת,  בנתה אשתו לזכרו קבר מפואר כל כך,  ששמו יצא למרחוק כאחד משבעת פלאי העולם,  והמילה  'מאוזוליאום'  מציינת עד היום מבנה קבר מפואר.  מבנה הקבר החזיק מעמד 1900 שנה,  עד שהגיעו הצלבנים וברוב נאורותם פרקו את העסק לטובת אספקת חומרי בנין.   צלבנים אלה,  אבירי המסדר ההוספיטלרי,  הגיעו מרודוס,  שם קבעו את בסיסם לאחר התבוסה בארץ ישראל.  בנצלם רגע של חולשה  (פלישת המונגולים לרמת אנטוליה)  כבשו את בודרום  והקימו בה את מבצר סט. פטר,  אשר הגן על הנמל עד סוף מלחמת העולם הראשונה.  כיום זוהי התזכורת הבולטת ביותר לעבר בעיר שהיא כולה הווה.

המעבורת המגיעה לחוף עוגנת ממש על הרחוב הראשי  (עם שדרת הדקלים הבלתי נמנעת)  ונותר רק לגלוש עם הרכב הישר אל התנועה ברחוב.  שמאלה מנקודת העגינה הרחוב מקיף את המפרץ בקשת רחבה,  לאורך שורה אינסופית של מסעדות,  משרדי נסיעות,  חנויות  ומקומות בלוי שונים.  ימינה ממנה נפתחת הככר המרכזית של העיר,  שמאחוריה בזאר חנויות מעולה  ובמרכזה לשכת תיירות  ומסעדות פתוחות.  לאורך הככר והטיילת שממשיכה אותה נמצא נמל היאכטות,  והמקום שוקק חיים בכל שעות היום.  מעל כל אלה עומד המבצר,  שהכניסה אליו היא מעבר לשורת המסעדות.

מבצר סט. פטר  הוא מבצר צלבני מרשים,  שחומות האבן הזהובה שלו צומחות מתוך הסלע.  מתוך חצר הכניסה הנעימה,  עם מזנון ושולחנות בצל העצים,  עולים ברמפה ומדרגות בין שתי סדרות חומות עד לשער הכניסה הראשי,  שהיה מוגן פעם ע"י דלתות ענק.  ממבואת השער יוצאים לחצר יפה שבה יש מוזיאום פתוח עם ממצאים ימיים שונים,  בעיקר כדים ועוגנים, בית קפה נחמד ומבנה שהיה פעם כנסיה ועכשיו הוא מאכסן שחזור של חלק מספינה שנחשפה פה,  על שלל מכולתה. 

עולים עוד טרסה אל גנים מקסימים בסגנון מיושן,  ומהם מטפסים אל חלקיו הגבוהים ביותר של המבצר.  שערים מובילים למבואות ואלה לאולמות עם תקרות מקומרות,  סבך מרשים של חדר בתוך חדר,  עד שיוצאים למרפסת המהווה נקודת תצפית יוצאת מהכלל על הנמל ועל כל העיר המקיפה אותו.  עולים, יורדים,  מגיעים לביתן מרשים ביותר של מסדר בריטי,  על כל דגליו ושלטי האבירים שלו,  יורדים  -  אם עוד נותר כוח  -  למוזיאום נוסף תת- קרקעי,  או ממשיכים אל חלקו המזרחי של המבצר,  מקום שהחומות מתמרות לגובה עצום מעל מי הטורקיז של המפרץ המזרחי.  המראה פה מרתק  -  החומות עולות ויורדות,  ניצבות בין הים לבין העיר,  בתוך סדרה נוספת של גנים.  לבסוף חוזרים לגן הגדול בכניסה למבצר העליון ויורדים אט אט למטה,  אל חצר הכניסה.

טיול לאורך הרחוב הראשי מביא למסגד קטן לבן העומד ממש על שפת הים באמצע הנמל.  עוברים דרך הגן הנחמד הצמוד אליו ונכנסים למרכז קניות חדיש לחלוטין הנמצא במבנה בן קומה אחת,  לבן כולו.  בין שתי שורות חנויות היוקרה שלו עובר מעין רחוב מרוצף ומלמעלה מתוח מפרש לבן לצל.   מפעם לפעם,  ברווחים שבין החנויות הלבנות,  נגלה הים הכחול.

העיר הישנה,  המשתרעת מעבר לרחוב הראשי,  על המדרון המתון,  נראית בדיוק כמו כפר יווני שגדל לממדים של עיר.  כל הבתים מסוידים לבן,  והרחובות ביניהם הם סימטאות צרות מעוקלות,  שופעות בוגנוויליות.  פה ושם בתי הארחה קטנים,  קיוסקים וחנויות מכולת,  וגם הרחוב הראשי  (המקביל לרחוב שעל החוף)  רוחבו פחות מחמישה מטר.

על הגבעה החשופה שממערב לנמל עומדות,  עזובות ונטולות כנפים,  מספר טחנות רוח.  מקום טוב לתצפית על הנמל ועל מפרץ נחמד נוסף  -  מפרץ גומבט  (Gumbet) מצדה השני של הגבעה שבו מלונות נופש מהסוג המשפחתי הנעים  (בניה נמוכה,  חצרות פנימיות,  הרבה צמחיה)  וגם חוף רחצה נקי ושקט העומד לרשותם.   מבנים בולטים נוספים הם מאגרי המים העגולים מהתקופה העותומנית,  על כיפותיהם הלבנות,  הפזורים בכל חלקי העיר.

מעבורת  לקוס  (יוון) : 

מעבורת לאי קוס שביוון יוצאת מהנמל הראשי בבוקר וחוזרת אחה"צ,  בתכיפות משתנה לפי העונה.  משך הנסיעה פחות משעה.  מקוס אפשר לעבור לאי הסמוך קאלימנוס.

הפנינסולה של בודרום  :   מעבר לבודרום משתרע חצי האי של בודרום,  אזור חקלאי שרבים מכפריו,  בעיקר אלה היושבים לאורך החופים,  נמצאים בשלבים שונים של מעבר לתיירות.  בצידה השני של מפת העיר הניתנת בלשכת התיירות מסומנים כל הכפרים האלה והדרכים אליהם.  הגדולים ביניהם הם אקיארלאר  (Akyarlar)  וטורגוטראוס  (Turgutreus) בדרום,  ויאליקאבאק  (Yalikavak)  וטורבוקו  (Turbuku)  בצפון.   ראה קישור בסוף המסלול.

טורבה  (Torba)  אחד המקומות המקסימים בסביבות בודרום נמצא ממש מעבר לפינה  :  עשרה ק"מ מצפון לבודרום יושב כפר יפה על מורדות ההרים וצופה על נוף המפרץ שמצפון לחצי האי.  בשולי הכפר,  על כל המורדות,  יושבות וילות יפות בתוך גנים,  וניכר שחלקן לפחות הן בתי נופש לעשירי תורכיה או לזרים.  גם כשנכנסים לכפר עצמו רואים הרבה בתים בתהליכי שיפוץ שונים,  והרחובות עטורי העצים נעימים ומושכים.  ליד הים יש נמל קטן,  מלון נופש אחד ומדרכה נחמדה שסובבת את המפרץ והולכת למפרצים סמוכים.  במרכז החוף מספר מסעדות עממיות עם אווירה משפחתית וסביבן 2-3 מלונות פשוטים ובתים פרטיים שגינותיהן פונות אל הטיילת.  אחלה מקום.

ביציאה מחצי האי על כביש 330 עוברים ליד גולוק  (Gulluk),  בעבר כפר דייגים על מפרץ יפה ושכוח אל והיום מרכז תיירותי מתפתח.   קצת לפני מילאס  ((Milas,  העיר הראשית בסביבה (שהיתה פעם בירת קאריה והיום היא מרכז חקלאי)  יש פניה שמאלה לכביש 525  ההולך לסלג'וק וקושאדאסי.  סביב העמק החקלאי שבו עוברת הדרך יש כמה אתרים של ערים עתיקות : 

פניה שמאלה מעט אחרי הצומת מובילה לאורך דרך משנית ליאסוס  (Iasos),  עיר קדומה על מורדות ההר ואוסף של מסעדות ופנסיונים על שני המפרצים המושלמים.  החוף פה לא משהו,  אבל רבים באים לכאן בגלל הריחוק מהמהומה של חופים מרכזיים יותר.  פניה נוספת מובילה לעיר החשובה לברנדה  (Labranda), הרחק במרומי ההרים,  שהיתה עיר מקלט מקודשת לזאוס עוד לפני כ-2700 שנה.  המקום אינו מסודר אולם מצבם של המקדשים טוב והמבט מכאן אל העמק עוצר נשימה. 

קצת נוח יותר לגישה הוא מקדש זאוס הנפלא באורומוס  (Euromos),  ממש על הכביש הראשי,  מספר קילומטרים מעבר לפניה ללברנדה.  המקדש יושב בין עצי זית ענקיים ועמודיו האפורים ניצבים בין הפרווה הכסופה של הזיתים כמו התגשמותה של סצנה קלאסית בציור רומנטי מהמאה ה-19.  יפהפה.

בהמשך הכביש מופיע מצד ימין אגם גדול שמעבר לו רכס הרים.  זהו אגם באפה  (Bafa Golu),  אגם יפה כמעט בלתי מיושב,  שלאורכו מספר מקומות לינה וביניהם גם מלון 'נטורה',  שחדריו בנויים בתוך החורש הטבעי כמעט בלי לגעת בו.  בקצה הימני של האגם מצויים שרידיה של עוד עיר עתיקה,  לטמוס  (Latmos),  שהגישה אליה היא בסירה בלבד.  העובדה המעניינת בקשר לאגם היא שהוא היה פעם חלק מהחוף האגאי,  ורק סחף הדורות שמילא את המפרץ הותיר אותו כלוא בתוך היבשה.

בקצה האגם הכביש מתעקל צפונה,  אל סלג'וק.   השטח שבין הכביש לים הוא מישור חקלאי גדול,  שאותו חוצה הנהר הגדול מנדרס  (מיאנדר  -  Meander -  ביוונית,  שם שנותר במילון ככינוי לפיתולי נהר מזדקן).   מצד צפון מתרומם רכס הררי גבוה מאד.  כל האזור הזה,  על מפרציו וחצאי האיים שלו,  היה פעם  איוניה העתיקה.  איוניה נוסדה לפני 3000 שנה בידי מתישבים יווניים שנמלטו לכאן מהתקפותיהם של הדורים,  בני עמם.  הם בנו פה תרבות מפוארת והקימו את ליגת הערים היוניות,  שנכבשה לסרוגין בידי לידיה,  פרס ואלכסנדר מוקדון.  בגלל מיקומו במרכז האימפריה ובזכות נמליו ההומים,  האזור נהיה לאחד מהמרכזים הגדולים של התרבות הרומאית.  מה שנותר הוא שלושה אתרים מהמעלה הראשונה  :  דידימה,  מילטוס  ופריאנה,  שלושה אתרים שונים לחלוטין זה מזה,  וכולם חובה.

דידימה  ((Didyma,  ליד העיר התורכית דידים,  הוא האתר הדרומי מבין השלושה.  זהו מתחם קדוש בו פעל,  משך 1400 שנה,  מקדש לאפולו.  המקדש הקדום שעמד במקום נחרב ע"י הפרסים בסוף המאה ה-5 לפנה"ס,  נבנה מחדש ע"י אלכסנדר הגדול ולבסוף הוחלף במבנה הרומאי הנוכחי.  זה היה מקום משכנו של אל  (מעולם לא היתה פה עיר)  אך האורקל המפורסם שהתנבא כאן,  בדומה לזה שבדלפי,  משך עולי רגל מכל רחבי העולם העתיק.

כשמגיעים מדידים,  המראה הראשון של המקום מדהים,  כי המקדש הענק עומד ממש על אם הדרך.  קירותיו המרשימים ועשרות עמודיו בנויים שיש אפור שהתכהה עם השנים,  מה שרק מוסיף לקדרות ולעוצמה שלו.  כשעולים במדרגות אל מישורת הכניסה עומדים בין בסיסי העמודים,  שאפשר רק לשער את גודלם המקורי,  המעוטרים בדגמים גיאומטריים פשוטים ויפהפיים.  ממול נמצא קיר המקדש,  ומשני צידיו מעברים צרים היורדים אל החצר עצומת המימדים שמאחור.  כל עבודת האבן המקיפה את המבקר פה היא ברמת דיוק ויופי מדהימים,  וכך גם מצב השימור של כל אבן ואבן.  החצר,  בגודל של מגרש כדורגל כמעט,  היתה המקום בו ישב האורקל והתנבא,  אחרי שתיה ממי המעין הקדוש.  משלושה צדדים היא מוקפת בחומות גבוהות כה שמורות ומדויקות,  שלא קשה לדמיין איך נראה היה המקום בעבר.  קדימה,  לכוון אכסדרת הכניסה,  מדרגות לכל רוחב החצר מזמינות לשבת כאן ולעשות בדיוק את זה. 

בחצר הכניסה לאתר אפשר לראות מעט מהממצאים שנחשפו באתר,  ביניהם פסל נודע של מדוזה,  אולם כל השאר  (שדרת פסלים,  שהתקיימה במשך 2300 שנה,  לוותה את הדרך העתיקה שהובילה בעבר לנמל קטן)  נלקח אחר כבוד למוזיאום הבריטי ב-1858.

מילטוס  ((Miletus  -  נסיעה קצרה צפונה דרך מישורי הנהר מביאה למילטוס,  אחת מהמרכזים הרומאיים החשובים ביותר בחלק זה של העולם העתיק.  מילטוס ישבה בעבר לחופי הים האגאי והייתה נמל חשוב עד המאה השביעית לספירה,  שאז התמלא המפרץ שלה בסחף והיא ירדה מגדולתה.  עד אז הספיקו הרומאים לבנות בה תיאטרון, שתי אגורות  (מרכז עירוני ומסחרי),  בולטוריון  (אולם ההתכנסות של מועצת העיר),  איצטדיון,  מרחצאות ועוד מבני צבור.

התיאטרון,  המקבל את פני המבקרים מיד בכניסה,  הוא ענק ומרשים.  הוא נבנה פה, במאה הראשונה,  במקום התיאטרון ההלניסטי הקדום יותר,  ומצב השימור שלו טוב מאד.  ניתן ללכת בתוך המעברים המקורים ששמשו בעבר את הבאים להצגות,  לעלות ליציעים ולהשקיף משם על הנוף הרחב ועל העיר,  שממדיה העצומים מתבררים מכאן.   דרומה לתיאטרון מצויים שרידי האגורה עם מקדש דיאנה המרשים,  וקצת לידה המרחצאות,  שנבנו ע"י פאוסטינה,  אשתו של הקיסר הפילוסוף מרקוס אאורליוס.  אלה מכילים,  מלבד החדרים הקרים והחמים,  גם בריכה יפה עם פסל של אריה,  שעם קצת דמיון להשלמת פרטי הגימור -  טיח ופרסקאות  -  היתה מתקבלת בברכה בכל בית מלון בימינו.

ממילטוס ממשיכים צפונה,  אל קצהו של מישור הנהר מנדרס.  נוסעים בין שדות ירוקים המושקים ע"י תעלות מים,  ומצד שמאל מלווה את הדרך רכס הרים שמעליו מתמר הר מיקלה.   פונים שמאלה לפי השילוט ועולים במעלה ההר אל פריאנה.

פריאנה  ((Priene,  העיר היושבת גבוה על הרכס,  היא מקום מיוחד במינו.  התמזל מזלה  (וגם שלנו)  שלא הייתה מרכז חשוב והרומאים פסחו עליה עם תשוקת הבניה שלהם.  כתוצאה מכך  היא נותרה כפי שהיתה לפני 2000 שנה  -  כשהשליח פאולוס ביקר בה לשם הפצת דת חדשה מירושלים  -  עיר יוונית למהדרין.   ליגת הערים היוניות שהיתה הגוף הפוליטי  המאחד באזור בתקופה ההלניסטית נהגה להתכנס כאן ולחגוג כאן את הפסטיבלים שלה.

מעל העיר מתרומם גוש סלע אנכי עצום,  הישר אל פסגת ההר,  כשמתחתיו העמודים הצחורים של מקדש דמטר בתוך חורשת אורנים.  למטה מהמקדש -  על מדרגה מישורית לא גדולה  -  משתרעים רובעי המגורים והעסקים,  שאותם חוצה רחוב ראשי עם פינות ישיבה מקסימות,  מדרגות ושרידי חנויות.  קצת אחורה מהרחוב הראשי  ישנו תיאטרון קטן,  יפה מאד ובמצב מושלם,  כולל עמודי הבמה ומושב הכבוד של המלך.  גם מקדש אתינה  והבולוטריון  במצב טוב,  וכשהולכים לאורך הרחוב לא קשה לדמיין איך התנהלו פה החיים בעבר.  מעניין גם להתבונן בפרטי הבניה העתיקים :  בכל הרחובות ישנו ניקוז מים ע"י צנורות תת-קרקעיים מחימר ובצמתי הרחובות אפשר לפתוח את בריכות הניקוז ולראות איך הצינורות מתחברים – בדיוק כפי שעושים זאת כיום.   

פריאנה היא,  ללא ספק,  האתר הרומנטי ביותר :  האגורה,  הצמודה לרחוב הראשי,  משקיפה על נוף רחוק של שדות ותעלות מים,  שאינו שונה בהרבה מזה שראו אנשי המקום לפני שני מילניומים.   המבקרים במקום נמשכים לשבת פה,  על קצה הטרסה,  בדממה שמשרה הנוף.

למי שסיים פה את היום מחכים,  בכפר הקטן והנעים למרגלות ההר,  שני מוטלים טובים -  האחד זרוק בין עצים וטורקי,  השני עם בריכה ועיצוב מעט קשוח  (ואריאציה תורכית- גרמנית).

מפריאנה חוזרים לכביש 525  (25 ק"מ)  ופונים צפונה לכוון סלג'וק.  רוב השטח פה הוא שדות כותנה,  ואפשר לעצור לראות את הקוטפות בעבודתן.  ליד העיר סוקה  (Soke)  ישנה פניה שמאלה לקושדאסי  (Kusadasi),  מרכז הנופש הבינלאומי של האזור.  למי שעכשיו כבר מתגעגע לבתי מלון מערביים ומועדוני דיסקו,  וגם לחופי רחצה טובים,  זה המקום לתפוס נופש,  או להשאר ללון לפני הביקור באפזוס.  

מעבורת לסאמוס  ( יוון ) :

מעבורת לסאמוס,  אי יווני גדול ויפה היושב ממש מול חופי קושדאסי,  יוצאת בקיץ פעמיים ביום - בבוקר ואחה"צ -  בכל כוון.  בעונות המעבר המעבורות יוצאות רק 3-4  פעמים בשבוע.  סאמוס קרובה מספיק לטיול יום מקושדאסי,  אולם היא אי גדול שקשה לראות את כולו ביום אחד.

 

מדרום לקושדאסי,  ליד הכפר גוזלצ'אמלי  (Guzelcamli),  שבו אפשרויות לינה,  נמצא הפארק הלאומי דילק  ((Dilek  הממוקם בשולי הרכס שמצדו השני פריאנה,  והחוף היפה של איצ'מלר  (Icmeler).   כעשרים ק"מ אחרי סוקה,  מופיעה,  כמו גלויה מצוירת,  העיר מגנזיה  (Magnesia) עם עמודי המקדשים שלה בלבן וורוד,  על רקע אלות ושדות כותנה.

מגיעים לצומת גדולה שבה מסתיים כביש 525.  ימינה מתחיל כביש 320,  הכביש הראשי מזרח- מערב שמוביל לפמוקלה ובהמשך בחזרה לאנטליה.  הכביש ההולך שמאלה,  כביש 550,  מוביל  לסלג'וק  (20 ק"מ מכאן)  ולעיר העתיקה אפזוס,  מוקד המשיכה של אלפי תיירים המגיעים לכאן כל שנה.   מי שמחפש לינה ברמה הולך לקושדאסי,  ומי שמוכן להסתפק במלון עממי פונה לסלג'וק,  הזולה בהרבה.

סלג'וק  ((Selcuk,  שהתיירות בה מתקיימת בזכות אפזוס,  היא מקום מעניין בפני עצמו :  על גבעה בלב העיר נמצאים בזיליקה  עתיקה ומבצר,  למרגלות הגבעה עומד מסגד סלג'וקי,  ובמרכז העיר,  בתוך גן עם מסעדות,  שוכן מוזיאום אפזוס,  שבו מוצגים ממצאים מן האתר.   על שפולי הגבעה מאחורי המוזיאום,  בסימטאות הצרות של העיר הישנה,  שבתיה מסוידים לבן,  יש הרבה בתי הארחה זולים.  במרכז העיר,  ליד המזרקה,  מלונות טובים יותר ועוד אחדים ליד המסגד,  ביניהם מלון 'אקאי' הפופולרי,  ששדרג את עצמו עם אגף חדש מעולה ובריכת שחיה קטנה.

גבעת איאסולוק  (Ayasoluk Hill) :  סט. ג'והן  -  הלא הוא השליח יוחנן  -  הגיע לאפזוס באחרית ימיו וכאן כתב את האיגרת לאנשי אפזוס,  חלק מהברית החדשה.   במאה ה-5  בנה הקיסר יוסטיניאנוס את  בזיליקת סט. ג'והן  המפוארת   על גבעת איאסולוק,  בלב העיר,  במקום שנחשב קברו של יוחנן.  עד המאה ה-19 אמנם לא נותר ממנה הרבה,  אבל היום היא עומדת פה,  משוחזרת כהוגן,  על כל עבודת הלבנים המדויקת שלה ועל חלליה היפים.   הבזיליקה ניצבת על מישורת גדולה,  גבוה מעל סלג'וק,  וצופה אל אפזוס ואל הגבעות והעמקים סביבה.  בשפולי הגבעה עומד המסגד הסלג'וקי,  Isa Bay Camii  (ששווה ביקור אם עד עתה לא הזדמן לכם לראות מסגד גדול).   קצת מעל הבזיליקה נמצא המבצר הביזנטי,  ששופץ הן בידי הסלג'וקים והן בזמננו.

סיבה עוד יותר טובה לבוא לסלג'וק היא המוזיאום המצוין,  מוזיאום אפזוס,  השוכן בבנין מודרני במרכז העיר.  מרוכזים כאן כל הפסלים,  הפרסקאות,  התבליטים והסרקופאגים שנמצאו באתר של אפזוס.  אחד המוצגים הבולטים,  שהפך לסמלו של המוזיאום,  הוא קבוצת הפסלים של סיבלה.  פולחן  סיבלה  (Cybele),  אלת הפריון האנטולית עתיקת היומין,  היה נהוג באפזוס עוד מלפני הפלישה האיונית.  בהשפעת התרבות האיונית הפכה סיבלה לארטמיס,  האלה הבתולה,  אלת הצייד והירח,  ומאוחר יותר -  למקבילתה הרומאית דיאנה.  למרות הבתולים המעט כפויים האלה,  סיבלה מתוארת כאשה בעלת עשרות שדיים,  כיאה לאלת פריון בת אלפי שנים.  ממצא מרתק.   ואגב,  פולחן דיאנה קיבל ביטוי רומאי במקדש המפואר שהוקם לכבודה,  ממש פה,  בשולי סלג'וק של היום  -  הארטמיסיון  (Artemision),  שנמנה בין שבעת פלאי העולם העתיק.  

אפזוס  (Ephezos), העיר הרומאית השמורה ביותר ואחת מיעדי התיירות הנודעים בעולם,  היתה בתקופה הרומאית בירת הפרובינציה  -  מרכז אזרחי,  מסחרי ודתי.   הנמל,  שהיה עורק החיים של העיר,  כבר מזמן נסתם,  אבל בכניסה הצפונית לאתר עומדים עדיין שרידי האולמות והמרחצאות  של הנמל ואפשר בנקל לדמיין שהעמק הירוק ממולם הוא מפרץ כחול,  שאוניות סוחר ומלחמה יוצאות ובאות בו. 

מהנמל יוצאת דרך רחבה מרוצפת שיש,  עם כני הפסלים שעמדו בעבר משני צידיה.  זוהי הדרך הארקדית  (הקיסר הביזנטי ארקדיוס בנה אותה במאה ה-4 לספירה),  רחוב רחב ומפואר,  שתעלות מים וביוב הותקנו מתחתיו,  ועמודי תאורה וחנויות נבנו משני צידיו.   הדרך מסתיימת במבנה הבולט ביותר של העיר,  התיאטרון ההלניסטי מהמאות ה-1 וה-2 לספירה,  עם 25,000 מושבים,  היושב מתחת לפסגת הר פיון.   מלבד הספריה,  התיאטרון הוא מקום המפגש הפופולרי ביותר באתר,  ובכל שעה משעות היום מסתובבים בו עשרות אנשים,  שעולים בו ויורדים,  מנסים את האקוסטיקה שלו בקריאות הידד ופרקי שירה.  המקום באמת מושך  :  המבנה ההלניסטי שלו  (חלק ממעגל מושלם)  וגובהו הרב תורמים לתחושה של חלל פתוח/ סגור ולכן הוא משדר,  בעת ובעונה אחת,  אינטימיות  וגדולה. 

מהתיאטרון מתחילה הדרך הקדושה  ( (Sacred Way שמצידה הימני נמצאים שרידי האגורה (ככר השוק ומרכז החיים המסחריים)  הגדולה של העיר מהמאה ה-3 לפנה"ס.   כבר מכאן אפשר לראות את המבנה היפהפה של  הספריה של צלזוס,  מבצבץ מעל מבני האגורה.  רחבת הכניסה המקסימה של הספריה,  מונמכת מפני הרחוב,  היא חלק מצומת רחובות שהיתה לב החיים של העיר.  יורדים אל הרחבה ומצטרפים למאות המבקרים הניצבים על מדרגות הכניסה לצילום,  כי חזית הספריה בת שלושת הקומות היא המבנה המרשים ביותר באתר ואחד השמורים ביותר מבין המבנים הקלאסיים של העולם העתיק.  החזית היפה,  על גילופי האבן שלה,  עמודיה מלאי החן והפסלים העומדים ביניהם,  נותנים לנו מושג מה על תפארתם של רחובות הערים בימי רומא.

מהצומת מתחילה דרך קורטס ((Curetes Way, המטפסת במעלה המדרון אל חלקה הגבוה של העיר.  משני צידיה מוסדותיה השונים של העיר : מרחצאות,  בית זונות,  בתי השימוש הצבוריים  (אטרקציה בקרב התיירים, משום מה)  וגם מקדש אדריאנוס, מהמאה השניה,  ממנו נותר בעיקר שער כניסה נפלא.  ממול,  על הגבעה המלווה את הרחוב,  התגלו ושוחזרו מספר בתים פרטיים מפוארים,  עם חצרות פנימיות ופרסקאות,  שכרגע אינם פתוחים לקהל אך כדאי לבדוק.  המזרקה של טריאנוס,  בצד שמאל,  היא עוד שריד יפהפה לאורך הרחוב.  מגיעים לרחבה ענקית התחומה בקיר אבן גבוה,  ובה שרידי המקדש של דומיטיאנוס מהמאה הראשונה,  כיום מוזיאום הכתובות.  עולים ברמפה מרשימה לצד הקיר ומגיעים לאגורה גדולה -  משטח ענק עם שרידי עמודים,  מוקף במה שנותר ממבני צבור נוספים ובבזיליקה ביזנטית.  במקביל לאגורה ישנו מעבר נפרד שבמרכזו תאטרון קטן,  המשקיף על כל חלקה העליון של העיר.

שער הכניסה העליון,  הגבוה יותר,  נמצא קצת אחרי האגורה.  רבים מגיעים לכאן כדי לעבור את העיר בירידה,  בכוון אחד.  בהגעה לשער התחתון יפנו אליכם נציגים של חנויות השטיחים בהצעה להשאיר את הרכב במגרש החניה ולקחת אתכם טרמפ לשער העליון,  בתנאי שתסורו לחנות או שתיים.  החלטה שלכם.  אנחנו העדפנו ללכת הלוך ושוב,  זה אף פעם לא נראה אותו דבר.   המרחק הוא 1.5 ק"מ בכל כוון.   

אפזוס וסלג'וק מהווים את הנקודה המערבית ביותר במסלול.  מכאן עולים על הכביש הראשי של הרמה המרכזית,  כביש 320,  ההולך מזרחה לעיר דניזלי ולפמוקלה.  הכביש עובר בתוך שטח חקלאי נרחב,  עם שדות מעובדים וירוקים,  כשמפעם לפעם הוא חוצה עיירות קטנות וגדולות והופך לשדרה המרכזית שלהם.  מצפון לו רכס הררי גבוה,  וגם השטחים שעל מורדותיו מעובדים.   קצת אחרי העיר נזילי  (Nazilli)  ישנה פניה ימינה לכביש 585  המהווה מעקף לכביש הראשי.  אם זמנכם בידכם,  ואם עדיין לא נשבר לכם מערים הלניסטיות עתיקות,  מחכה כאן, על אם הדרך,  העיר אפרודיזיאס  (Aphrodisias),  עירה של אפרודיטה אלת האהבה,  שמקדש מהולל לכבודה עמד כאן במשך 1000 שנה,  עד שבאו הביזנטים ובנו ישר מעליו בזיליקה.

170 ק"מ ממזרח לסלג'וק נמצאת,  משני צידי הכביש הארצי,  העיר הגדולה דניזלי  ((Denizli.  שימו לב לשילוט :  באחת מככרות התנועה ישנה פניה שמאלה,  לכוון פמוקלה,  למרות שזה המשכו של כביש 320.  לאחר 4 ק"מ פונים שוב שמאלה לעיירה פמוקלה שסובבת כולה סביב תופעת טבע,  שכבר למעלה מאלפיים שנה מושכת לכאן מבקרים. 

פמוקלה  (Pamukkale),  שמשמעות שמה הוא "מבצר הכותנה",  היא עיירת- מלונות היושבת לרגלי הר שכולו לובן.  מעיינות חמים שמימיהם עשירים בקאלציום נובעים מראש ההר ומפלסים את דרכם במורדות,  כשהם יוצרים אגב כך טרסות קטנות של קאלציום גבישי מבהיק בלובנו.  חלק מהמים נקווים בבריכות הקטנות והשאר צובעים את ההר כולו בצבע לבן.  המראה מדהים,  בעיקר עם שקיעת השמש,  אבל מה שמדהים יותר הוא החורבן שעשרות שנות שימוש פרוע הביאו על המקום.  במשך שנים הותרה כניסה חופשית לכל חלקי ההר,  כולל רחצה ב"אמבטיות" הטבעיות שנוצרו על דופן ההר,  והתוצאה העגומה היא הרס המרקם העדין והיפהפה של דפנות הסידן.   בנוסף לכך,  נבנו בתי מלון ומבנים אחרים בראש ההר,  הישר מעל הטרוורטין  (הסידן הגבישי)  וגם מעל שרידים רומאיים.  עקב זעקות חמס מצד גופים שונים הוגבל חופש התנועה באתר למסלול קטן יחסית,  נאסרה הרחצה והתווספו בריכות יצוקות בטון (אלוהים ישמור)  כדי לספק את התיירים בלי להרוס את הבריכות הטבעיות.  בקיצור  -  מקום מרגיז,  אבל בכל זאת מעניין ויפה בדרך סהרורית.

האתר הוא פארק לאומי שהכניסה אליו היא בתשלום.  מהעיירה עולים ברגל במעלה ההר והנוף הנגלה מעבר לבריכות הטרוורטין מקסים.  אפשר גם לעלות ברכב לראש ההר,  בכביש עוקף העובר דרך העיר הרומאית היראפוליס ומגיע גם למעיינות החמים.  מספר מלונות כאן משתמשים במים אלה לבריכות שלהם,  אבל הבריכה המושכת מכולן היא זו ששוחזרה במקום בו היו המרחצאות העתיקים.  הבריכה היפה פתוחה לקהל וסביבה יש מלתחות,  מסעדות ובעיקר חנויות  (טבעי זה לא).  בנוסף למלונות על ההר,  העיירה פמוקלה,  לרגלי ההר,  מלאה בבתי מלון ופנסיונים מכל הסוגים והרמות.

היראפוליס  (Hierapolis),  העיר שנוסדה במאה ה-2 לפנה"ס כמרכז מרפא,  שגשגה בתקופה הרומאית,  ועוד יותר מזה בתקופה הביזנטית,  ומכיוון שהייתה בה קהילה יהודית גדולה – הייתה בה גם כנסיה קדומה.  היא יושבת על רמה בראש ההר ומשקיפה על הנוף.  יש פה מספר מבנים מעניינים,  ביניהם מרחצאות  (היום מוזיאום),  שרידי בזיליקה רומאית,  שדרת עמודים יפה עטורת ברושים כהים,  ונקרופוליס  (עיר קברים).  מספרם הגדול של הקברים מרמז שאולי חלק מהמבקרים הרבים,  שהגיעו לכאן לצורכי מרפא,  הגיעו מאוחר מדי.  המקום מעניין ויפה מאד.  חלק מהקברים נמצאים על שפת המצוק,  באזור בו המים עדיין זורמים,  והם שקועים ממש בתוך הסידן הלבן שכיסה אותם והתקשה.

כשחוזרים לדניזלי,  אל כביש 320, עומד מצד שמאל של הצומת מבנה מעניין מתקופה אחרת לגמרי.  זהו חאן (פונדק דרכים)  סלג'וקי משנת 1250,  מוזנח אך במצב לא רע לגילו,  בשם אק האן  (Ak Han).

חוזרים לדניזלי ועולים על כביש 350,  שהוא המשכו הישיר של כביש 320 שבו הגענו אל העיר.  כביש זה,  ההולך בכוון דרום-מזרח,  מוביל בחזרה לאנטליה,  הנמצאת במרחק  245 ק"מ מכאן.  למעט האזור העירוני סביב דניזלי,  זוהי נסיעה חלקה בכביש כמעט ריק,  בנוף של הרמה האנטולית :  שדות מעובדים מתחלפים בנופים הרריים,  מעט כפרים ועיר קטנה מפעם לפעם.  במקום בו האדמה לא מעובדת אין כמעט עצים,  ותצורות הקרקע והצבעים השולטים מזכירים את צפון הנגב.  אחרי קורקוטלי נכנסים שוב אל בין ההרים,  והכביש חורץ נתיב עמוק ומפותל בתוך הרכס המיוער אותו עברנו ביום הראשון לטיול.  עוברים את תרמסוס,  מגיעים לכביש 650  וחוזרים לאנטליה.

המסלול שמתואר כאן ממשיך מזרחה לסידה  :  לפני שנכנסים העירה עולים על הכביש העוקף של אנטליה.  זהו כביש עירוני ראשי,  עמוס ברכבים ובככרות תנועה. יוצאים ממנו לפי השילוט לאלניה  ((Alanya  לכביש 400,  כביש רחב ומודרני שהוא כביש החוף הראשי של דרום תורכיה.  אם תרצו – אפשר להגיע אתו עד הגבול הסורי.

חבל הארץ ממזרח לאנטליה  נקרא בעבר פמפיליה  (Pamphylia).  מישור החוף פה רחב ופורה,  ושדות הכותנה והירקות שלו מושקים במימי הנחלים הזורמים מהרי הטאורוס המהווים לו רקע.  ליד החוף,  ערים ועיירות מתחלפים,  ולעיתים הופכים,  לעיירות נופש עמוסות תיירים.  

סידה  (Side)  היא אתר נופש פופולרי כ- 70 ק"מ מזרחית לאנטליה.   תולדותיה הארוכים והמפותלים כוללים סחר בעבדים ושוד ימי,  אך מאז הכיבוש הרומאי היא שגשגה גם בלי כל אלה,  ונכנסה להיסטוריה בתור מקום ההתבודדות הרומנטי של אנטוניוס וקליאופטרה.  כיום הולכים בעקבותיהם אלפים רבים,  בעיקר אנגלים וגרמנים,  אך גם טורקים.  סידה ההיסטורית יושבת על חצי אי קטן :  בקצהו הבולט לים יושב כפר טורקי,  לידו עיר רומאית על חומותיה ומבניה השונים,  ומשני צידיהם חופים ארוכים ורחבים שלאורכם בתי מלון מודרניים.  בתי הארחה קטנים ברמות שונות,  בעיקר צנועים,   גודשים את המדרון המערבי של חצי האי,  מעל רחוב מסעדות נעים.

הכפר הטורקי כבר מזמן לא כפר,  אלא מקבץ אינסופי של בתי מסחר,  חנויות ומסעדות,  והרחובות הופכים בשעות הערב לבזאר של ממש.  בעיקר נמכרים כאן פריטי לבוש,  אך פה ושם עוד מבצבצים חנויות תיירים עם המבחר הרגיל של שטיחים ומזכרות.  מכל המקומות המתוארים במסלול זה  -  האווירה פה היא הכי פחות טורקית,  והנוכחות התיירותית הכי בוטה.  בחודשי הקיץ המהומה מגיעה לשיאה,  וזה חבל,  כי התכונות הטבעיות של המקום באמת טובות  :  חופים, עיר עתיקה, כפר,  וגם אתרים קרובים המתאימים לטיול יום  -  מפלי מנגווגאט  (Mangavgat Falls),  קניון הקופרולו ואספנדוס.

קניון הקופרולו  (Koprulu Canyon)   מפלס את דרכו בהרים ומגיע למישור החוף כ-50 ק"מ  מזרחה לאנטליה.  הכביש הצר העולה אליו עובר קודם בין כפרים ושדות מעובדים,  ואחר כך נכנס לתוך יער אורנים שמפעם לפעם נגלים בו עמקים,  פסגות הרים  וכפרים קטנים.  ככל שעולים, השילוב בין הנוף לבין הצמחייה נהיה מקסים יותר ויותר, והנהר מופיע מתחת לגשר בו אפשר לבחור בין המשך נסיעה בגדה הימנית או השמאלית.  בגדה השמאלית עוברים כפר יפה ותחנת ירידה לשייט בסירות רפטינג לאורך הנהר.   יערות האורן מפנים מקומם לעצים רחבי עלים הסוככים על הגדות,  ובכל פניה בדרך נגלה הנהר בכל יופיו,  כי צבעם הלא יאמן של המים  -  טורקיז עמוק  -  מצטרף לירוק הבהיר של עלוות העצים על גדותיו.

הכביש מגיע לצומת,  ממנה אפשר להמשיך לסלגה,  עיר עתיקה עמוק בהרים,  או לשוב לאורך הגדה הנגדית.  גשר רומאי גבוה ודקיק עומד מעל הערוץ,  שכאן הוא כבר צר מאד,  כמו ציור עתיק.  המים עוברים מתחת לגשר אל סדרת בריכות יפהפיות שעצים עבותים שולחים לתוכם שורשי ענק.  כיף לשבת כאן,  ואם טמפרטורת המים היתה סבירה יותר,  כיף היה גם להתרחץ.  במצב הדברים הקיים אפשר רק לטבול קצרות לפני שצורחים.

בהמשך הדרך הערוץ נגלה שוב,  עמוק מאד,  זורם בין שני קירות אנכיים שצמחייה עשירה נוטפת מהם.  העין אינה נלאית לספוג שוב ושוב את צבעי הכחול המדהימים של המים,  את שקיפותם הגמורה גם בעומק כזה,  את הדרך שבה קירות הסלע הלבנים חובקים ומכוונים אותם.   פשוט יפהפה.  עוברים לצד השני על קטע כביש שדחוס ממש בין שני קירות  -  זה שמתרומם מעל הכביש וזה שנופל מתחתיו אל תוך הערוץ.  מיד לאחר הגשר מחכים כבר נציגי החברות המשיטות,  שהכשירו פה מספר משטחים בהם ניתן לצאת לרפטינג.  במורד הנהר,  עם סיום השייט,  אוספים את האנשים ומחזירים אותם לנקודת המוצא.  לא מדובר בהרפתקה מסמרת שיער,  שכן רובו של אפיק הנהר רחב למדי והזרימה חלקה,  אלא בחוויה נעימה ורטובה שמתאימה לכל הגילאים.  

הדרך חזרה עוברת לאורך הנהר ואפשר לעצור במספר נקודות ולרדת למים.  מגיעים שוב לנקודת הכניסה מהכביש הראשי,  נוסעים 3 ק"מ  וחוזרים שוב פנימה בכביש המוליך לאספנדוס.

אספנדוס  (Aspendos),  47 ק"מ מאנטליה,  היא עיר עתיקה מאד,  שתולדותיה מגיעות עד ימי האימפריה החיתית.  המקום נודע בעיקר בגלל התיאטרון הרומאי השלם ביותר בתורכיה.  אמנם שלמות זו היא תוצאה של שימור ושחזור,  אבל עובדה זו לא מפחיתה מהנאת המבקרים :  לא זו בלבד שכל המעברים והטריבונות נותרו בשלמותם,  כולל שורת קשתות מרהיבה סביב היציע,  אלא שגם הקיר הסוגר את הבמה  (הסצנריו)  שלם לגמרי על כל חלקיו והגזוזטראות שלו.  המראה מרשים מאד, מלא במבקרים שעולים ויורדים,  מסתובבים וחווים את אווירת המקום.  מפעם לפעם ניגשת קבוצת אנשים אל קדמת הבמה לבצוע של איזה קטע ווקאלי  -  האקוסטיקה נהדרת  -  וזוכה לתשואות הקהל.

מכאן יוצאים שוב לכביש 400,  לנסיעה של חצי שעה לאנטליה  (ועוד כמעט שעה התברברות בתוך העיר עד לקלאיצ'י).

 

                                                                    *      *      *

לסיום,  מספר אתרים,  אחדים מני רבים,  המספקים אינפורמציה על מקומות ואתרים,  בתי מלון,  סיורים והפלגות  :

אתר מידע ומלונות  :                       http://www.exploreturkey.com/exptur.phtml?id=5

אתר מלונות קטנים מיוחדים :           http://www.nisanyan.net/

אתר מצוין לרקע כללי על תורכיה :     http://www.guide-martine.com/history.asp

אתר חברת טיולים בקאש :              http://www.dolcevitatravel.org/active.htm

אתר טוב לחוף הדרום מערבי :         http://www.turkuaz-guide.net/index.html?datca.html

             

אתר מלונות מרמריס :                    http://www.marmarisinfo.com/accommodations/index.phtml

אתר למרמריס וסביבתה :               http://www.turkuaz-guide.net/index.html?datca.html

אתר בודרום וסביבתה :                  http://www.turkuaz-guide.net/index.html?datca.html

אתר שכירת גולט :                        http://www.turkuaz-guide.net/index.html?datca.html

אתר לחופשות שייט :                                       http://www.melitour.com/yatching.htm

 
 
  מלון קלאב פליפר
 

 
  חוויה תורכית
  בטיולי המאורגן הראשון גיליתי תגלית מרעישה: נעים מאוד, אני חוזרת , נעים מאוד, להעביר אחריות.. ל...
 
עבודה בחו"ל צור קשר דרושים עמוד ראשי
פרסם אצלנו www.chool.co.il
עבודה ביפן עבודה במזרח הרחוק עבודה בקנדה עבודה באנגליה עבודה באירופה עבודה באוסטרליה עבודה בארה"ב עבודה בחו"ל
©כל הזכויות באתר זה שמורות לפורטל חו"ל המספק הצעות עבודה בחו"ל, עבודה באירופה, עבודה בארה"ב, עבודה באנגליה, עבודה בקנדה, עבודות בחו"ל, וכן מידע רב על טיולים בחו"ל, דרום אמריקה, ארה"ב, אירופה, אוסטרליה, האיים הקריביים, המזרח הרחוק, שותפים לטיולים בחו"ל, שותפים לדירה בחו"ל, קטעי וידאו מחו"ל, פורום טיולים בחו"ל, פורום עבודה בחו"ל, חוויות מחו"ל, לימודים בחו"ל, ויזה לארה"ב, ויזות לארה"ב, עבודות בחול, דרושים בחו"ל, עבודה בחול, עבודה בחו"ל, ישראלים בניו יורק, ישראלים בחו"ל